הזמן: שעות הבוקר המוקדמות של כ"א ניסן, שנת ב' אלפים תמ"ח המקום: שפת ים סוף
ממש הרגע זה קרה. עם ישראל חצה בהצלחה את ים סוף האדיר שנקרע לשניים, בנס אלוקי שמימי ומופלא. העם שעד לא מזמן שועבד בעבודות פרך מתישות בארץ מצרים – נגאל משם כעת על ידי שליח הקב"ה משה רבינו, שהוציא אותם מעבדות לחרות, בניסים גלויים ובמופתים עצומים שלא יישכחו לעד. הצבא המצרי האדיר שרדף אחריהם, על כל חייליו – טובע בים סוף מול עיניהם, והים כמו משליך את רכושם, כספם וזהבם של מצרים אל החוף – אל בני ישראל.
השמחה במחנה ישראל מרקיעה שחקים. ברגע זה התגשמה במילואה נבואתו של משה רבינו. האומה ששיעבדה את עם ישראל במשך מאות שנים – הובסה והוכחדה תוך זמן קצר ביותר, כשעם ישראל מקבל ללא כל מאמץ את כל רכושה, כעין תשלום על מאות שנים של עבודת פרך…
לפתע נשמע קול רעש אדיר במחנה, קולות תופים ומחולות הדהדו בכל האיזור, הייתה זו מרים הנביאה שקראה לכל נשות ישראל הצדקניות: "בואנה ונשיר לקב"ה, הבה ונודה לו על הניסים הגדולים שעשה עמנו" כשמייד אחריה מוציאות כולן את התופים ומצלצלות בהם מתוך שמחה עצומה, בהלל והודאה לה'.
את התופים האלו, הן הכינו כבר במצרים, עוד בעיצומם של ימי הגלות והשיעבוד הקשים והמפרכים. מייד כששמעו את הבשורה, את בשורת הגאולה ממצרים, שבישר להם משה רבינו, הן לא היססו ולא חששו. מצבו של עם ישראל רק הלך והחמיר, אבל הן לא התבלבלו מכל זה.
באמונתם התמימה והפשוטה הן ידעו כבר אז שדברי משה, נביא ה' – הם אמת מוחלטת שתתגשם ותהפוך למציאות למול עינינו, דבר אחד מדבריו אחור לא ישוב ריקם. אם משה הבטיח שבקרוב נצא ממצרים – זה מה שהולך לקרות! הרי ברור, שהדבר היחיד שהן מצאו לעשות באותם ימים – הוא רק להכין את התופים, המיועדים לריקודים הסוערים של גאולת עם ישראל מגלות מצרים.
וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות
בשנת ה'תנש"א, בישר הרבי מלך המשיח שליט"א לעם ישראל את בשורת הגאולה. הוא הודיע להם בנבואה ברורה: בדור שלנו זה קורה! הוא מגיע וגואל אותנו בגאולה נצחית ושלימה שאין עוד גלות אחריה. ושוב אלו הן, נשות ישראל הצדקניות שמאמינות באמונה שלימה בדברי הנביא. באותה פשיטות ותמימות נפלאה הן מתחילות להתכונן לרגע המיוחל.
בכ"ח טבת ה'תשנ"ב התקיים ב-770 כינוס ענק – "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו" בהשתתפותן של אלפי נשים. בחרדת קודש הן הכינו את הכסא והשולחן לרבי מלך המשיח והזמינו אותו לבוא ולהשתתף בסעודה שערכו לכבודו. הרבנים והמשפיעים שדיברו בכינוס עוררו את הקהל להתכונן ולהכין את העולם כולו להתגלותו של הרבי שליט"א, שהוא הוא המלך המשיח, ולעשות הכל להביא את הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש.
רגע השיא של הערב היה בהכרזת "יחי אדוננו", כשהקהל כולו, יחד עם עוד מאות מוקדים ברחבי העולם שהאזינו לשידור ישיר של הכינוס המיוחד, ענו בהכרזה אדירה שהדהדה מקצה העולם ועד קצהו. לאורך כל הזמן, עודד הרבי שליט"א את הכינוס – שגרם לו נחת רוח רב. הוא השיב במענות מיוחדים ומופלאים על המכתבים והדיווחים שנשלחו אליו אודות הכינוס ואף הורה לנשי חב"ד בלונדון, לעמוד בקשר עם המארגנות בקשר לחגיגה זו.
חלקו הראשון של כינוס מיוחד זה, תועד בהרחבה במוסף הקודם של "עטרת חיה" וחלקו השני של התיעוד מופיע במוסף "עטרת חיה" הנוכחי. במקביל פורסמה בגל' 819 סקירה מקיפה ומרתקת – "קבלת פנים למשיח צדקנו" המביאה את מענות והתייחסויות הרבי מלך המשיח שליט"א לכינוס זה. בכתבה שלפניכם, נבוא בסקירה על המשך פעולותיהן של נשי חב"ד בעניין זה – ושיאם בערב השירה המיוחד, הערב בו העבר וההווה התחברו יחדיו, כשנשות ישראל בדור השביעי שיחזרו את מעשיהן של נשות ישראל היוצאות ממצרים ויצאו גם הן בתופים ובמחולות – לקראת הגאולה האמיתית והשלימה.
הכנת התוף לכבוד ההתגלות
כמו מאורעות רבים בתקופת התגלות מלך המשיח, גם הסיפור הזה התחיל מאישה חב"דית פשוטה – הגב' חווה כהן משכונת קראון-הייטס. בעקבות התחממות האווירה ושיחותיו המופלאות של הרבי שליט"א אודות התקופה המיוחדת, היא הכינה בביתה תוף מיוחד על-מנת לצאת איתו לקבל את פני הרבי מלך המשיח שליט"א בעת התגלותו הקרובה.
את התוף היא הניחה במקום בולט בוויטרינה שבסלון ביתה, כשהוא עומד מוכן ומזומן לרגע ההתגלות. במרכז התוף התנוססה בגאון הכרזת קבלת המלכות, שהחלה להישמע באותה תקופה: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", בכתב מתעגל מלמעלה הופיע הפסוק "שירו לה' שיר חדש" ובתחתית התוף נכתב "שירו לה' כי גאה גאה".
השיחה המיוחדת – "על דבר מעלת נשי ובנות ישראל תחיינה בדור זה"
בעוד התוף מונח בביתה של גב' כהן, כמה חודשים לאחר מכן דיבר הרבי שליט"א בהתוועדויות השבת בפרשת בא ו (בפרט ב)פרשת בשלח והאריך בצורה מיוחדת ויוצאת-דופן על פעולתן של הנשים בזירוז והבאת הגאולה. הרבי אף הוציא לאור שיחה מוגהת מיוחדת מהתוועדויות אלו הנושאת את הכותרת היחידה במינה: "על דבר מעלת נשי ובנות ישראל תחיינה בדורנו זה".
בשיחה זו, מבאר הרבי את חידושו של הרבי הריי"צ בהתעסקותו והתמסרותו לפעול ולהשפיע גם על נשי ובנות ישראל, בפרט על ידי הדגשת מעלתן המיוחדת. הרבי מביא את המקור לכך, בקדימת הנשים לאנשים בענינים עיקריים והרבי ממשיך ואומר: "ועוד ועתה הוא העיקר (ובהערה מסביר הרבי: "שהרי הטעם דקדימתן במתן תורה ובנדבות המשכן שייך גם בכל הדורות שלפני זה") – שייכותן המיוחדת להגאולה:
אמרו חז"ל "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים" ועד"ז בנוגע לגאולה העתידה לבוא, עלי' נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" שתהי' בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור, כמארז"ל "אין הדורות נגאלים אלא בשכר נשים צדקניות שיש בדור". ובפרט ע"פ המבואר בכתבי האריז"ל שדור הגאולה העתידה הוא גלגול של הדור שיצא ממצרים, ועפ"ז, הנשים הצדקניות שבדורנו שבזכותן נגאלים, הן הן הנשים הצדקניות שבזכותן יצאו ממצרים."
הרבי ממשיך ומאריך בביאור מעלתן של הנשים ושירתן של מרים ודבורה ובסוף השיחה יוצא הרבי ב"הוראה מיוחדת ועיקרית בנוגע לענין השירה":
"כשם שביציאת מצרים "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקב"ה עושה להם נסים והוציאו תופים ממצרים", כך גם בהגאולה מגלות זה האחרון, שנשי ישראל הצדקניות צריכות להיות מובטחות ובוודאי מובטחות הן שתיכף ומייד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה, ועד שמתחילות תיכף (ברגעי הגלות האחרונים) בהשירה ובתופים ובמחולות, על בוא הגאולה האמיתית והשלימה!
ובפרטיות יותר: ביחד עם התפילה, הבקשה והדרישה מהקב"ה שיביא את הגאולה תיכף ומיד ממש, שהיא מתוך רגש של צער ומרירות על אריכות הגלות, שבאה לידי ביטוי בהצעקה מקרב ולב עמוק "עד מתי, עד מתי, עד מתי"!… חדורות הן (גם ובעיקר) ברגש השמחה, ושמחה גדולה ביותר שבאה לידי ביטוי בהשירה, מצד גודל הביטחון ש"הנה זה (המלך המשיח) בא, וכבר בא!"
חשוב לציין, שגם בשבועות הבאים, כמעט בכל שיחה הזכיר הרבי את נשי ובנות ישראל והאיר צדדים נוספים במעלתן המיוחדת. בתחילת חודש אדר, התרחש המאורע המזעזע בו נרצחה הגב' פעשע לאה לפייאן הי"ד מתושבות השכונה, גם לאירוע זה התייחס הרבי בהתוועדות השבת ואף נשא שיחה מיוחדת ומרעידת-לב בסיום ה'שבעה' שלה – בט' אדר ראשון. השיחות הללו, שלוו בדברים מופלאים אודות הנשים, יצרו תסיסה בקרב נשות השכונה והביאו את הפעולה הבאה.
ערב השירה ההיסטורי – מוצאי שבת פרשת תצווה
בעקבות רצף השיחות המיוחד, החליטו נשי חב"ד בקראון הייטס על עריכת ערב שירה מיוחד בו ירקדו הנשים בתופים ובמחולות לכבוד הגאולה. הערב תוכנן למוצאי שבת פרשת תצווה וההודעה אודותיו נמסרה לרבי מלך המשיח שליט"א שהשיב במענה ברכה: "ויהא בהצלחה רבה, אזכיר על הציון" תשובה שעודדה מאד את מארגנות האירוע והכניסה את ההכנות לקראתו להילוך גבוה.
אותה שעה היסטורית ומרגשת לא תמוש לעולם מזכרון המשתתפות, כולן היו שם. תינוקות בזרועות אימותיהם, לצד הקשישות שבנשות ה'שכונה' – כולן התכנסו יחד באולם השמחות הגדול של "אהלי-תורה" לשעה ארוכה של אמונה, שמחה וריקודים על בוא הגאולה השלימה, האווירה הייתה לוהטת ומלהיבה ביותר, ניתן לומר כי הקירות ממש רקדו יחד עם משתתפות האירוע. כמובן שהערב, על כל פרטיו התנהל לפי כל כללי הצניעות.
כמו נשות ישראל קודם גאולת מצרים, כך גם אותן נשים, הכינו תופים מיוחדים לקבלת פני משיח, איתם רקדו ושמחו בשמחת הגאולה באותו ערב. גב' חווה כהן, השתתפה גם היא באותו ערב והביאה איתה את התוף שהכינה. נשים רבות נוספות הביאו איתן את תופיהם, אבל עבור כולן הייתה זו התרגשות מיוחדת לראות את התוף הזה, עליו מתנוססת הכרזת 'יחי אדוננו' המבטאת כל-כך את תוכן הריקוד ואת שאיפתן של המשתתפות כולן, להתגלותו של הרבי כמלך המשיח.
במהלך הריקודים, עבר התוף הזה מיד ליד והסתובב בין כל הנשים, אז עלה הרעיון בלב המשתתפות להגיש את התוף הזה לרבי שליט"א, להביא אותו כ'תשורה' מערב השירה של נשי ישראל – לכבוד התגלותו הקרובה. את הרעיון הן הציעו לגב' כהן וביקשו ממנה לייצג את נשי ובנות חב"ד ולהגיש לרבי בשמן, את התוף המיוחד, בחלוקת הדולרים שלמחרת, ביום ראשון.
הרבי מקבל את התוף בחיוך רחב ונותן דולר נוסף – עבור ה'צלצלי תרועה'…
גב' כהן לא ידעה את נפשה מהתרגשות. כבר למחרת, היא מצאה את עצמה עומדת בתור הארוך של חלוקת הדולרים, מחכה בין אלפי הנשים הממתינות לקבל דולר מידו הקדושה של הרבי שליט"א. היא לא הגיעה רק לקבל דולר, ביד רועדת היא אחזה את התוף המיוחד, התוף אותו הכינה לפני כמה חודשים לכבוד הגאולה, כשכעת היא עומדת לבוא ולהגיש אותו לרבי, לתת אותו במתנה בשם נשי חב"ד ובשם כלל נשי ובנות ישראל.
כדי שלא ייעצרו המילים על לשונה מרוב התרגשות, ברגע שתעמוד מול המלך, היא תכננה מראש את אשר תאמר, כשכל זמן ההמתנה היא משננת במוחה את המילים, כמו נאחזת בהם בכל כוחה לבל יברחו מפיה טרם אמירתם. כשהיא מלווה בשניים מחברותיה שעמדו לצידה, היא ניגשת אל הרבי שליט"א, כשהתוף בידה. גם בצפייה בצילום הוידיאו מהמעמד, עוברת צמרמורת בליבו של כל חסיד..
כשדמעות בעיניה, היא אומרת בקול מלא רגש ואמונה: "דאס איז פאר די רעבע שליט"א, מיט דעם תוף די וויבארס האט ג'טענצן נאכטן מיט א שמחה פורץ אלע גדרים, מיט א ביטחון אין התגלות פון כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, מייד ממש צום גאולה שלימה" [=זה עבור הרבי שליט"א, עם התוף הזה רקדו אתמול הנשים, בשמחה פורצת כל הגדרים, מתוך ביטחון בהתגלות של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, מיד ממש לגאולה השלימה]
חיוך מיוחד מתפשט על פניו של הרבי באותו רגע, חיוך של שביעות רצון ונחת רוח, חיוך של מלך מאושר המקבל את המלכת עמו. כשהדולר בידו הקדושה, מצביע הרבי על התוף ואומר,שואל: "דאס איז לאזן בא מיר מסתמא?" [=את זה תשאירו אצלי מסתמא] הגב' כהן משיבה בהתרגשות "יא" [כן] והמזכיר, הרב גרונר לוקח את התוף ומניח אותו בין חפציו של הרבי.
הרבי שליט"א מגיש לה דולר אחד ואומר "וועט זיין ברכה והצלחה" ומייד נותן דולר נוסף, תוך כדי שמצביע לכיוון התוף: "דאס איז פאר די 'צלצלי תרועה' – ווי דאס אנגרופען אין תהלים, אלץ זיין אין א גוטע שעה" [זה עבור ה'צלצלי תרועה' – כפי שזה נקרא בתהלים, שהכל יהיה בשעה טובה] והרבי נותן לשני הנשים שליוו אותה ואומר "דאס איז פאר אלע כיתה" [זה עבור כל הכיתה].
הרגע הזה נחרט באותיות זהב בדפי ההיסטוריה של דברי ימי התגלות מלך המשיח. ברגע זה ניתן האות. הרגע בו גם 'מלמעלה' קיבלו את הכרזת והמלכת העם 'מלמטה', את הקריאה להתגלותו של הרבי שליט"א, הבאה מתוך שמחה עצומה ובקול שירה וזימרה: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
אין ספק כי עובדות אלה נותנות לנו להבין טוב מאד עד כמה נהנה הרבי מלך המשיח מפעולות העם לקבל את מלכותו, מפעילותם של החסידים לזרז את התגלותו המושלמת. כל חסיד שרואה זאת נכוחה, יבין מייד את אשר נדרש ממנו ויצא בתנופה וחיות מחודשת להכין את עצמו וסביבתו לקבלת פני משיח צדקנו – הרבי שליט"א מליובאוויטש!
אבל אם בכל זאת נשארו למישהו עוד שאלות, ספקות ותהיות – אז הרבי מכריע גם אותם, ודוקא באותו הקשר – בפעילותן של נשי ובנות ישראל.
נשי חב"ד בירושלים מסתפקות – הרבי מכריע!
כינוס קבלת המלכות שנערך בכ"ח טבת, הביא אחריו התעוררות עצומה בנושא וגרם לתסיסה כלל-עולמית בכל סניפי 'נשי ובנות חב"ד', במקומות רבים אורגנו אירועים דומים, כשרבים מהם זוכים לברכתו של הרבי שליט"א (בתור דוגמא נציין רק את נשי חב"ד בפריז, שכתבו לרבי כי הן מתכננות לערוך התועדות 'מלוה מלכה' לקבלת פני משיח במוצש"ק בשלח וזכו למענה בערב השבת: "ויהא בהצלחה רבה והזמן גרמא. אזכיר עה"צ").
גם לארגון נשי חב"ד בירושלים הגיעה ההתעוררות ובחודש שבט, רצו הנשים לערוך כינוס גדול לנשות הסביבה שיעסוק בעניין זה של קבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, גם באמצעות חתימות וכיו"ב. אלא שכאן היו חילקי דעות, חלק מהנשים רצו בעריכת האירוע וחלק שני צידדו כי הוא עלול להביא לתוצאות לא-רצויות ועירערו על נכונות העניין.
אז הועלתה ההצעה ששני הצדדים ישלחו לרבי את סברותיהן בשני פתקים נפרדים שיימסרו כאחד, ההצעה התקבלה ושני הצדדים התיישבו לכתוב לרבי את סברתן וטענותיהן. כשהתקבלו הפתקים והמזכיר הגיש אותם לרבי, לקח הרבי בידיו הקדושות את הפתק הראשון – בו נכתבה דעתן של התומכות בארגון הכינוס וביקש להשיב עליו את המענה: "ויהא בשעה טובה ומוצלחת אזכיר עה"צ".
לאחר מכן עיין הרבי במשך שניות אחדות בפתק השני – בו נכתבה דעתן של השוללות את קיום הכינוס בטענה שזה עלול לרחק וכו', הרבי ביקש שוב את הפתק הראשון והניחו מעל השני, לאחר העיון בו הניח הרבי את הפתק השני בצד, ומסר שוב את הפתק הראשון למזכיר והורה לו: איבערגעבן זיי דעם ענטפער" [למסור להן את המענה].
כמובן שאחרי תשובתו הברורה של הרבי הוסרה ההתנגדות לכינוס, שאורגן ברוב פאר והדר ואף זכה לתשובה מיוחדת נוספת, לפני תחילתו, תשובה בה ניכר גודל הנחת-רוח של הרבי ורצונו שיוסיפו בבשורות טובות כאלו: "הזמן גרמא וכו' ויוסיפו בבשורות טובות. אזכיר עה"צ".
רק נחתום בתשובה מענינת שקיבלו נשי חב"ד בקראון-הייטס, במענה על תוכנית גדולה לפירסום זהותו של מלך המשיח בעולם כולו, על התוכנית שהכניסו ענה הרבי: "תפקיד כל הנהלה והנ"ל בכלל לנהל כפי שכלם ולא לשאלני ושאני אתבונן, שפרושו שאני מנהל, ודי בהודעה כפשוט, אזכיר עה"צ".
אין ספק כי שרשרת מענות אלו מראים לנו בבירור את רצונו ואישורו הברור של הרבי מלך המשיח שליט"א בפעולות לקבלת מלכותו ומודיעים לנו את חשיבותם הרבה. מאז ועד היום, ממשיכות נשי ובנות ישראל והעם היהודי כולו להאמין באמונה שלימה בנבואתו של הרבי שדורנו זה הוא דור הגאולה. ולפעול במלוא המרץ וללא הפסקה להכין את העולם כולו לקבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו, לקראת התגלותו המלאה והמושלמת תיכף ומייד ממש!
—–
הערה: בכתיבת הכתבה, נעזרתי בראיון עם הגב' חווה כהן ששודר ברדיו 'זמן הגאולה' בחודש אדר ב' ה'תשס"ג ופורסם באתר 'הגאולה' ועל כך תודתי נתונה להם.
