היכונו למבצע פסח תשפ”ד ניתן כבר להזמין באתר ולקבל במשלוח לפני החג . חג פסח כשר ושמח!

‘הזזה עצמית’ מאמר היסוד “באתי לגני” תשי”א

ניצוצי מחשבות ורגשות משמיעת ה’טייפ’ של מאמר היסוד “באתי לגני” תשי”א

מאת הרב שמעון ויצהנדלר

הנחת היסוד החסידית כי “אינה דומה שמיעת דברי מוסר לראיה וקריאה בספרים”, עמה פותח רבינו הזקן את ההקדמה לספר היסוד של חסידות חב”ד, ידועה, מוכרת ומורגשת בדורנו זה דווקא להוגי-מקשיבי קולו של משיח האצור באוצר ה”טייפים” (“מסתמא ישנו כבר “טייפ” מהדברים ויכולים לשמוע הדברים”יחידות כללית לתמימים ז”ך תשרי תשמ”ה).

שם מסתתרת לה נקודת התגלות עצמית של אבינו מלכנו שליט”א שאיש מחוזרי, מניחי, הוגי ומעייני המאמרים, השיחות והיומנים לא יצליח להעביר לזולתו, כל שכן לחוש, להרגיש, להזדעזע ולהצטמרר מפניה בעצמו.

הלא הם אותם רגעי חרדה בהם הטייפ משתתק וברקע קולות של שקט בלתי מוסבר ומיד התייפחות עצורה עולה ויורדת, מתחזקת ומתאפקת בחדא מחתא –

הרבי בוכה – – –

באותם רגעים, גם בפעם המאה ואחת של שמיעת הדברים, לא רק לב האבן מתמוסס, גם הגוף החומרי עצמו מצטמרר בגשמיות, המוח מתכווץ והדמעות יזולו מעצמם.

“אינו דומה”, מי שלמד מאה פעמים ואחת את “סוגיית אתכפייא” בחסידות, למי שישמע פעם אחת את מאמר הזוהר “כד אתכפייא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקוב”ה בכולהו עלמין” יוצא מפיו הק’ מלווה בבכיות ב’טייפ’ של ‘באתי לגני תשי”א’.

הוגי ‘אגרת התשובה’, ‘דרך חיים’ ו’פוקח עורים’ בחומרת עוון ח”נ, לא ידמו לשומעי אותו “טייפ” מסיפורו של האברך שנכנס למיטלער רבי… או ללומדי סיום מסכת סוטה מתוך ה”טייפ” של ערב חג השבועות תשל”ו.

גם מי שילמד ישר והפוך את הספר “מעלתן של ישראל” לא יצליח ‘לנגוע’ באהבת ישראל לנדמה לרחוק שברחוקים הנשמע ב”טייפ” בסיום מסכת סוכה על ‘מרים בת בילגה’ (ו’ תשרי תשל”ה), או כל אותן בכיות על יהודי רוסיה הנמצאים שלא באשמתן… מאחורי… מסך… הברזל (קיץ תשד”מ לנשות חב”ד).

וכמובן עניני התקשרות פנימיים הנתפסים ברעותא דליבא הנשמעים רק בקטעי שיחות ב’טייפ’ס הפזורים במאות התוועדויות, ועוד והוא עיקר כל העיקרים תנועת ה’אינגאנצן צוטרייסלט זיך’ מרגע נוסף של משיח בגלותא הניכרת ומורגשת לשומעי ה’טייפ’ס כמו סיום התוועדות י”ט כסלו תשט”ז, ט”ו בשבט תשל”ט, הזעזועים המאופקים והמתפרצים בזעקות הושענא רבה תשד”מ. ועוד ועוד.

הרבה-הרבה חסידים מעמיקים, פנימיים, בעלי חושים נשמתיים ‘נתפסו’ והתאחדו עמו שליט”א דווקא מרגעים כאלו. כך לדוגמא, במילים נרגשות, אך מדודות ומדוייקות תיאר איש משכיל, בצורתו החיצונית אך חסיד בפנימיותו, הרה”ח ר’ מיישקע ע”ה גוראריה, את אחד מאותן רגעים שפעלו עליו יותר מכל משהו אחר:

“הבכיות העצומות של כ”ק ממש קורעים הלב אף לב האבן. השתדל להתאפק בכל כחו ולא יכול והדמעות נגרו על השולחן וכל דבר יצא מתוך פנימיות עומק הנשמה. לא הבנתי אף פעם מה זה הזזת הנפש ומרורות של עומק פנימי’ הנפש. אין להעלות על הכתב ואין בכחי לתאר את מה שראיתי והרגשתי. עמדתי על ידו ממש וראיתי את ההתאפקות וההתאמצות שלא לגלות הצער והמרירות ושלא לבכות כ”כ אבל גדל מאד הפנימיות על כל מעצורי הנפש. אחרי המאמר כמה רגעים לא היה יכול היה להירגע וניגב הדמעות” (תיאור אמירת מאמרת ‘לא תהיה משכלה תשי”ב – ימי מלך חלק ג עמוד 1229).

 

אך מכל אותן רגעים מרעידים היוצאים מנפשו הטהורה שליט”א, דומה כי ‘באתי לגני תשי”א’ מתייחד באמירתו, בסגנונו וברגעי זעזוע ובכי לכל אורך אמירתו, המחריד את כל שומעיו [וכבר התפרסם תיעוד נורא שאין היד יכולה לכותבו ואין המוח יכול להכילו בפרטנות, כיצד ביום הגדול והקדוש יו”ד שבט תשנ”ד, שמע בחדרו הקדוש הוא בעצמו את ה’טייפ’ ממאמר הנשיאות (כשהוא מחזיק בידיו פיסת בד!) ובכל אותם קטעי בכיה, זלגו עיניו דמעות ללא הפוגה! – – – ].

 

בתוך ‘באתי לגני’ עצמו הרי באופן בלתי מוסבר לכאורה, דווקא לקראת סיומו, בו מתמצת, מסכם ותובע את עיקר עבודת הדור השביעי לראשון – להמשיך את דרכו של “הראשון” בכך שקרא לכל באי עולם להכיר ב”א-ל עולם” באופן ש”אל תקרא ויקרא אלא ויקריא”, נאמרים כמה משפטים משמעותיים מתוך בכיות בלתי מוסברות, מהם נדמה כי כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א ‘מתעמת’ עם מאן דהו המנסה לקטרג על עבודת דור השביעי:

 

“כאשר מגיע למקום, שאין יודעים שם על אלוקות, לא על יהדות… לא יודעים אפילו על אל”ף בי”ת… הנה שם עליו להניח הכל בצד… ואפילו כאשר באים אליו ומוכיחים לו כי בתורה שבכתב כתוב בפירוש “ויקרא”, היינו שמספיק שהוא עצמו יקרא, עונים לו – לא! “אל תקרא ויקרא; אם רצונך שבך יחדור ה”ויקרא… הרי “אלא ויקריא”…, עליך לראות אשר אותם שעד עתה לא ידעו מאומה, יסתובבו ברחובות ויצעקו “הוי’ א-ל עולם”.

–         – –

אם ננסה ללכת בדרכו של ה’חוזר’ הנודע ר’ פנחס רייזעס שהיה עוקב ו’מניח’ גם את המילים שנאמרו באותן רגעי דביקות שאדמו”ר הזקן היה ‘מתגלגל’, ולהבין גם בדורנו, בדעת תחתון שבתחתון, את אותם ענינים הנאמרים בבכיה, נגלה כי דווקא הם מגלים את עצמיותו של אבינו מלכנו שליט”א המסתתר בעשרות אלפי שעות דיבור המסוות עליו בעצמו! גם מי שלא למד בעיון את המשך ר”ה תרנ”ט, בהגדרת שורשו הקדום של הדיבור, מבין כי לאחר ככלות הכל עצם הנשמה לעצמה תמיד נשארת חבוקה, דבוקה ומכוסה אפילו בעת הדיבור החושף אכן את רצונו, חכמתו ואת נפשו של הדובר אך לא אותו בעצמו! דווקא הדיבור בבכיה הוא הוא מגלה את עצמותו של המלך.

‘אית בכיה ואית בכיה’, מרחיב כ”ק אדמו”ר מוהרש”ב, (ב’מאמר ללא דיבור המתחיל’ בתחילת עטר”ת), ישנו בכי מוסבר הנובע מסיבה גלויה כמו בכי של התרגשות נפשית ורוחנית, ישנו בכי של צער וחרטה, כמו גם בכי של כאב ממושכלות! או בכיה שבה חדוותא וצערא משמשים יחדיו. כל בכיות אלו, למרות רום מעלתם, סיבתיות המה, אך “הבכיה האמיתית” זו המגלה את עצם הנפש ממש, אינה נובעת מ’סיבה’ כלשהי, זו בכיה המתלווה ל’הזזת עצם הנפש’!

אותו ‘עצם’ אגדי שכמעט בלתי ניתן ל’גישה’, מתגלה ברובד הכי נעלה – בבכיה עצמית זו של ‘הזזת עצם הנפש’!

‘הזזת עצם הנפש’ זו היא פישרה של הבכייה הבלתי מוסברת בסיום ‘באתי לגני’ בתפקיד דורנו ‘אל תקרא ויקרא אלא ויקריא’. ‘הזזת עצם הנפש’ היא אף תוכנה הפנימי של אותה דרישה עצמה – ‘לזוז’ ממעמדו ומצבו ולעסוק עם זולתו – “אל תקרא”! אל תעסוק עם עצמך! אלא רק “תקריא”!

“הזזת עצם הנפש” שלו שליט”א היא-היא הנתינת כוח לכל אחד ואחת מכל אנשי הדור ל”הזזת הנפש” שלהם. “הזזת עצם הנפש” הזו, היא התרגום העצמי למבנה הנפשי המתבקש באין ספור שיחות ומאמרים להיות בתכונה של “אינגאנצן צוטרייסלט” כל זמן שה’דיך אליין’ אינו בתכלית הגילוי, כאשר הכרזת ‘יחי המלך’ עומדת בראש כל מעייניו. ובפן המעשי, ‘הזזת עצם הנפש’ יש בה טבע בלתי מוסבר לדרוש מכל סביבתה שאף היא תעמוד באותו מצב נפשי של ‘הזזת עצם הנפש’ ובלשון המאמר “אז אנדערע זאל שרייען”!

ועוד והוא עיקר העיקרים: ‘הזזת עצם הנפש’ היא התנועה המגלה את מלכותו של המלך שהרי, כדברי הרבי רש”ב שם, “מהזזת עצם הנפש – משם המשכת רצון למלוכה”!

זו כל תורת עבודת השם של הדור השביעי ‘להזיז’ ולהסיח דעתו מ”בעיותיו” הרוחניות-גשמיות ולהתעסק עם זולתו, זו כל תורת עבודת הבאת והמשכת הגאולה ‘להזיז’ את כוחותיו הגלויים ולהתעצם עם היחידה הכללית, נשמת מלך המשיח שליט”א, ובביטוייה המעשי – זו כמובן כל ‘תורת השליחות’, המתומצתת יפה-יפה בדיוטגמא החדשה שיצאה-לאור זה עתה בקנקן החדש מלא ‘עצם’ – ‘אלבום השליחות – הקריאה הנצחית לכל אחד ואחת’, וזוהי העבודה המביאה בפועל ממש ממש לאותו רגע אליו נכסוף-נכספנו, רגע התגלותו השלימה של הוד כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, ברגע זה ממש, כאשר אף אז “בבכי יבואו” – – –

או אז יחשפו כל אותן מליוני ‘הזזות עצם הנפש’ שנעשו בדור השביעי, מתוך קושי, לבטי נפש ובכי רב, אולם אז הבכיה תהיה בכיה של שמחה, שמחת עצם הנפש – “כמו הבוכה מרוב שמחה שלא יוכל הכלי להכיל מצד התגלות מדריגות הגבוהות” (סיום קונטרס חמשה עשר באב תש”נ).

הנה עכשיו אין הדבר תלוי אלא בנו – דור השביעי, ולמטה מעשרה טפחים, והוא יגאלנו.

(מתוך בטאון “הפנסאים” גליון 11)

שתפו:

חדשות נוספות

ב’ממש’ חותרים לנצחון

מצב המלחמה המתמשך על כל משמעויותיו, מביא לחוסר ודאות, חרדות וצורך שהוא חובה לצאת ולעודד את רוח העם ולהוסיף בתורה, תפילה ומעשים טובים כדי לנצח

קראו עוד »